שיפור היכולת התנועתיות שלנו וההתפתחות לטכניקות, תרגילים ותנועות מורכבות יותר, דורשת מאיתנו ריבוי חזרות של אותה התנועה או התרגיל (דומה ללמידה בעל פה על ידי שינון) עד שבסופו של תהליך התנועה מוטמעת בגופנו והופכת להיות תגובה רפלקסיבית טבעית.

תהליך למידה – דורש משמעת, העמקה והשתרשות אשר יבטיחו תוצאות איכותיות והתקדמות בטווח הארוך.

כשאני מלמד או מתרגל בעצמי אני מנסה לחשוב על ביצוע תרגיל כחזרה אחת שעליה אני חוזר X פעמים, זאת להבדיל מביצוע של X פעמים של אותו התרגיל. כשהדגש הקבוע הוא טכניקה קודמות לכושר גופני. אני מבסס הרעיון על האמירה של פילאטיס "עדיף כמה תנועות מתוכננות היטב, אשר מבוצעות באיזון מושלם-שוות לכמה שעות של התעמלות מרושלת" והאמירה של ברוס לי "איני מפחד מן האדם שתרגל עשרת-אלפים בעיטות פעם אחת, אך אני מפחד מן האדם שתרגל בעיטה אחת עשרת-אלפים פעמים". גם בתרבות היהודית מכירים בחשיבות השינון. רש"י "וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ - שיהו מחודדין בפיך; שאם ישאלך אדם דבר, שלא תהא צריך לגמגם בו , אלא אמור לו מיד" וביוגה - פטנג'לי "השינון הוא ההתעמקות במשמעות".