כשאני מלמד, חשוב שלמתרגלים שלי תהיה יכולת תנועתית שתאפשר להם לנוע טוב יותר, להיות בריאים יותר, לתפקד טוב יותר בצורה מועילה (effective) ויעילה יותר בחיי היום יום, ולפיכך גם להרגיש טוב יותר.

פילאטיס ופלדנקרייז (זה נכון גם ליוגה, קטלבלס, קרוספיט וכו') לפני שהם שמות של שיטות אימון, הם שמות של אנשים. הם התאמנו בעצמם, הרגישו את השפעת התרגול על גופם, הבינו איזה עקרונות חשוב שיהיו בתרגול ולימדו אחרים את מה שהם יודעים. מי שהגיע לתרגל איתם הגיע בגלל שהם היו מורים טובים והייתה להם את ההבנה איך להניע את הגוף בצורה מועילה ויעילה.

פילאטיס, יוגה, קטלבלס - שם השיטה פחות חשוב. חשובה ההבנה שצריך יכולת להניע את הגוף ללא כאב ובצורה מועילה ויעילה בהתאם לצרכינו ויכולותינו. זה יכול להיות קימה מהמיטה (משקל הגוף) או הרמת הילד מהרצפה (עומס חיצוני). ההצלחה כמובן תלויה רק במידת ההשקעה וההתמדה שלנו בתרגול (לאו דווקא בכמות הכוח, הזיעה והמאמץ הגופני בתרגול).