עובדות שלא מזכירים ביום השואה

נאצים גרמנים באירופה ונאצים ערבים במזרח התיכון

2. בשנת 1941 נפגש המופתי אמין אל-חוסייני, שהיה המופתי של ירושלים והמנהיג הבולט של ערביי ארץ ישראל, עם אדולף היטלר בברלין. המופתי עמד בראש תחנת התעמולה הנאצית "רדיו ברלין בשפה הערבית". למרות שהיטלר תכנן את השמדת היהודים עוד לפני פגישתו עם המופתי, המופתי הצליח לעורר רושם רב בקרב הגרמנים. דיטר ויסליצני, סגנו של אדולף אייכמן, העיד: "לדעתי, המופתי מילא תפקיד מכריע בהחלטות ממשלת גרמניה להשמיד את יהודי אירופה. בכל פגישותיו עם היטלר, ריבנטרופ והימלר, הוא חזר והציע את השמדת היהודים. הוא ראה בכך פתרון נוח לבעיית ארץ ישראל. בשידוריו ברדיו ברלין, הוא אף עלה על הנאצים בהתקפותיו האנטישמיות."

3. המופתי של ירושלים אף ביקר יחד עם הימלר במחנות ההשמדה בפולין. תוכניתו הגדולה הייתה להקים בעמק דותן, באזור ג'נין, מחנות השמדה ומשרפות ענק כמו אושוויץ, אליהם היו אמורים להישלח יהודים מארץ ישראל, עיראק, מצרים, תימן, סוריה ולבנון.

4. בתחילת 1944, הנאצים הגרמנים והערבים תכננו את 'מבצע אטלס'. מטרתם הייתה להרעיל את בארות המים של תל אביב (מעיינות ראש העין) ולגרום לחיסולם של 250,000 תושבים יהודים. המבצע סוכל על ידי המודיעין הבריטי.

5. מסע הדמוניזציה ודה-לגיטימציה (הפצת הפרוטוקולים של זקני ציון, המיין קאמפ…) נגד היהודים לפני השואה, הם שהכשירו את לבבות הנאצים הגרמנים, הנאצים הערבים והארופאים בכלל, ואיפשרו את השמדתם של ששת מיליון היהודים. הפרוטוקולים של זקני ציון, המיין קאמפ וקריקטורות בהשראה נאצית הם רבי מכר בעולם הערבי של ימינו.

העולם אוהב את היהודים מסכנים ומוכים

6. אחריותה של בריטניה וארה"ב להפקרת יהודי אירופה בתקופת השואה – בריטניה, שהיתה שותפה לארה"ב במלחמה וקיבלה למשמורת מנדטורית את ארץ ישראל, בפועל בריטניה פעלה בניגוד להתחייבותה בהצהרת בלפור וכתב המנדט עבור פלשתינה (הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה – ארץ ישראל), ובמקום לקלוט את העולים היהודים שנמלטו מציפורני הנאצים ומקרונות המוות, היא סגרה את שערי ארץ ישראל ליהודים ואיפשרה לערבים להגר לארץ ישראל. החזירה את חלק מהיהודים חזרה לתופת באירופה, גירשה אחרים לקפריסין ורצחה נוספים באמצעות הצי הבריטי שהטביע את ספינות הפליטים היהודים (סטרומה ופטריה). כמו כן האמריקאים שידעו על ההשמדה ויכלו לעצור את השמדת היהודים באושוויץ, על ידי הפצצת אושוויץ נמנעו מכך.

7. בעוד שהעולם כולו (וחלק מההנהגה היהודית בארץ ישראל) ידע על השמדת יהודים אך הסתירו את השואה ומימדיה, פעלו בורחים, נימלטים מהתופת ואנשי האצ"ל על מנת להפיץ מידע על ההשמדה ולארגן פעולות הצלה. הפרסום שהם הביאו על השמדת היהודים היה קריטי, והיה הגורם המרכזי להקמת "הוועד לפליטי מלחמה", שאמנם הוקם כבר לקראת סוף המלחמה, אבל הצליח להציל כ-200 אלף יהודים.

הכחשת שואה מבית

8. במוזיאון יד ושם יש הצנעה מכוונת במעורבות של המופתי אמין אל-חוסייני וערביי ארץ ישראל בשואת יהדות אירופה, ארצות ערב וארץ ישראל, השכיחו את חלקם המרכזי של אנשי אצ"י (הארגון הצבאי היהודי, בפיקודו של פאבל פרנקל המורכב בעיקר מאנשי בית"ר) במרד גטו ורשה, והעלימו את נציגי האצ"ל בארה"ב שנאבקו למען פעולה אמריקנית נגד השמדת יהודים והצלת יהודים

9. השואה שנשכחה – שואת יהודי ארצות האסלאם מתייחסת לגירוש, רדיפה ורציחה שיטתית של יהודים שחיו תחת שלטון מוסלמי במשך מאות שנים. בניגוד לשואה באירופה, שואת יהודי ארצות האסלאם לא זכתה להכרה רחבה. השואה החלה במאה ה-7 ונמשכה מאות שנים, התעמולה הנאצית מצאה קרקע פורייה בארצות ערב, מה שהוביל לפוגרומים קשים נגד יהודים, כמו הפרהוד בעיראק ושואת יהודי מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב. חלק מהיהודים רוכזו במחנות ריכוז, שם נרצחו רבים, ואחרים גורשו למחנות עבודה והשמדה. למרות זוועותיה, שואת יהודי ארצות האסלאם זכתה להכרה מועטה, ונותרה ברובה נשכחת מהתודעה ההיסטורית.

תפילת יזכור לחללי השואה

10. ישנם חרדים שאינם עומדים בשעת הצפירה של יום השואה (גם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל), זאת מיכוון שמקור הצפירה לקוח ממנהג הגויים (מהתרבות הנוצרית), ולכן יש איסור על אימוץ דרכי הגויים. היהודים החרדים מכבדים את זיכרון הנספים הקדושים בתפילה (ביהדות ההתנדנדות והתזוזה חשובים יותר מעמידה דום).

תובנות – לא למדנו

זיכרון השואה נועד להבטיח את ה"לעולם לא עוד", להבטיח שלישראל תהיה עוצמה צבאית עצמאית שתבטיח שיהודי לא יובל כצאן לטבח בשנית. בשנים האחרונות יש ניסיון לטשטש את זיכרון השואה ולקחיה על ידי הפיכת השואה לאירוע כלל עולמי – אוניברסלי. הפכו את הקורבן למפלצת ואת המפלצת לקורבן, הטוב הפך להיות רע והרע הוא הטוב. השמירה על ביטחון ישראל התחלפה בזיהוי תהליכים – בהם הלאומיות (מדינת לאום יהודית) מסוכנת ואם לא נהיה הומניים לאלה המבקשים להשמידנו, נהפוך להיות נאצים בעצמנו.

1. אין הבדלים אידיאולוגיים מהותיים בין הנאצים הגרמנים, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, לבין הנאצים הערבים של ימינו (מי שחושב שהמשפט הזה מופרך, מוזמן לקרוא את אמנת החמאס והפת"ח) , ההבדל היחיד הוא ביכולות, לנאצים הערבים אין את השיטתיות ואת תרבות הסדר והמשמעת שהייתה לנאצים הגרמנים.

2. ב 1948, ערביי המזה"ת ובפרט ערביי א"י, ניסו לסיים את מה שגרמניה לא הספיקה, השמדת המיעוט היהודי במזה"ת. כמו באירופה של מלחמת העולם השניה, כששארית היהודים ששרדו את השואה, עמדו בפני שואה נוספת, גם אז העולם ראה ושתק, ידעו ושוב לא עשו דבר. העולם והאירופאים בפרט אוהבים את היהודים רק כאשר היהודים חלשים, מובסים, ללא יכולת להגן על עצמם, ללא מדינה וללא ריבונות.

3. זיכרון השואה – בתשעה באב התרחשה שואה זוטא (השואה אמנם הייתה ארוכה יותר, האמצעים היו מודרניים וההשמדה הייתה שיטתית ומתועשת, אך הכוונה הייתה אותה הכוונה). מאות אלפי יהודים הושמדו ומאות אלפי יהודים הוגלו מארץ ישראל והמדינה הושמדה. סביר להניח שאנשים שאינם מציינים את שואת תשעה באב (זה היה מזמן), צאצאיהם לא יציינו גם את שואת יהודי אירופה (זה היה מזמן), כשהניצול האחרון , ילך לעולמו, הזיכרון ילך עימו.

4. זילות השואה – ההשוואה של מדינת ישראל, החברה בישראל ובפרט של כוחותינו, חיילי צהל לגרמניה הנאצית גורמת לזילות השואה ומשרתת את מכחישי השואה, תנועות החרם (BDS) וארגונים אנטישמיים אחרים המכשירים את הלבבות לשנאה כלפי ישראל. (זה לא פוליטקלי קורקט בימינו לשנוא את היהודי, אז מאשימים את ישראל).

5. שני ימי זכרון סמוכים כל שנה / לטובת החשוב הכללי /כמה עולה לנו מדינה וכמה עולה לנו בלי.

6. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו… או שנחיה על חרבנו – או שנמות מחרבם.