יוקר המחייה : דיור בר השגה

בשנות השמונים היו באזור יהודה ושומרון כ 40 אלף יהודים, היום יש כמעט חצי מיליון יהודים באזור יהודה ושומרון, אילו היו מיליון יהודים באיו"ש, הביקוש בשטחי גוש דן והשרון היה יורד, כך גם מחירי הדיור. ב 1992 חלה האטה בקצב הבנייה ושימוש בעתודות הקרקע של ישראל ודחיקתם של מאות אלפי יהודים מאזור ירושלים, יהודה והשומרון לשטחי גוש דן, מה שגרם לנזק סביבתי, חברתי הרסני – הביקוש לדירות גבר, דבר שגרם לעלייה במחירי הדירות, והגביר את מצוקת החניה, את הצפיפות בגנים ובכיתות, את זיהום האוויר וחיסול הריאה הירוקה. ובשורה התחתונה הרחיק מאתנו את האפשרות לרכוש דירה בהווה. מי שתומך בצמצום עתודות הקרקע של ישראל יוצר את מצוקת הדיור, גורם לעלייה במחירי הדירות ויוקר המחייה.

אם אנו מעוניינים להוריד את מחירי הדיור ובכך לשפר את איכות חיינו ועתיד ילדינו, אנו חייבים להאיץ את הפיתוח והבנייה ולהעביר עוד מיליון יהודים לאזור מרכז הארץ – באזור ירושלים, יהודה והשומרון, לצפון הארץ – בגליל וברמת הגולן ולדרום – בנגב.

יותר ויותר אנשים מכירים בעובדה שהחוק הבינלאומי מכיר בזכותו ההיסטורית של העם היהודי להתיישב בכל ארץ ישראל המערבית. (מנהר הירדן לים התיכון) כפי שהוכר בהצהרת בלפור 1917, הסכם ויצמן-פייסל 1919, החלטות סן רמו 1920 , הוסכם על ידי חבר הלאומים במסמך המנדט עבור פלשתינה (1923) ואושרר על ידי האו"ם בועידת סן פרנסיסקו – כ"ו ביוני 1945 – "הואיל ומעצמות הברית העיקריות הסכימו ביניהן, … , הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, … הואיל ונתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו;". וכן מכירים בעובדה שמעולם לא היה עם ערבי פלשתינאי בארץ ישראל (ישראל שיחררה את ירושלים , יהודה והשומרון מהכיבוש הירדני ב 1967 וערביי ירושלים, יהודה והשומרון נושאים תעודות זהות ירדניות)

המצב הביטחוני, המציאות העגומה בה יהודים נרצחים על בסיס יומי אינה חדשה ואינה מושפעת מטריטוריה, הערבים רצחו יהודים גם בפרעות תקצ"ד – 1834 , תר”פ – 1920, תרפ”א – 1921, תרפ”ט – 1929, תרצ”ד – 1933, תרצ”ו-תרצ”ט – 1936-1939, מבצע אטלס – תש”ה – 1944, הצעת החלוקה – 1947, מלחמת השחרור תש”ח – 1948 , כל זה אירע הרבה לפני עלילת הדם ‘הכיבוש‘ של 1967 או 1948.