בן גוריון שאינו חשוד כדתי-לאומי, חרדי, או רחמנא ליצלן ימני-פשיסטי הבין שקיומה המוסרי של מדינת ישראל מותנה בהגדרתה כמדינה יהודית. ב- 7 לינואר 1937 אמר בן גוריון את הדברים הבאים : "התנ"ך הוא המנדט שלנו, התנ"ך שנכתב על-ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא-הוא המנדט שלנו. זכותנו ההיסטורית קיימת מראשית היות העם היהודי, והצהרת בלפור והמנדט באו לשם הכרת הזכות הזאת ואישורה. הרי נאמר בפירוש בהצהרה ובמנדט, שהעמים מכירים בזכותו של העם היהודי "להקים מחדש את ביתו הלאומי".

התנ"ך כמפת הדרכים

11 שנים מאוחר יותר, ב- 14 במאי 1948, הקריא דוד בן-גוריון את האני מאמין של מדינת ישראל – מגילת העצמאות : "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי… מדינת ישראל… תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל"

המילה "יהודית" מופיעה על הטיותיה השונות כ-20 פעמים במגילת העצמאות, המילה "דמוקרטית" אינה מופיעה כלל!.

מדינה יהודית הלכה למעשה

בן גוריון גם עיגן את המדינה היהודית במישור החוקי :
מעמד השבת (הסדיר את השבת כיום המנוחה השבועי ליהודים, איסור על העסקת יהודי בשבת ושמירה על הסטטוס קוו שהיה קיים ערב הקמת המדינה לגבי אי הפעלה של תחבורה ציבורית בשבת).
חוק השבות (מתן אזרחות אוטומטית לכל יהודי העולה לארץ ישראל).
כשרות (כשרות במרחב הציבורי ממלכתי).
דיני אישות (קביעת המעמד האישי בין יהודים).
פטור מגיוס לשומרי התרבות היהודית ("שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.").
חוק איסור גידול חזיר.

מדינה יהודית שתגלם את ערכי היהדות

אינני מקפיד בענייני המסורת היהודית, אבל מכיר בחשיבות שהמדינה שתגלם את ערכי היהדות כפי שנקבע בסטטוס קוו של 1947 - שמירת השבת, תחבורה ציבורית בשבת ובחג, לימוד תכנים יהודים בבתי ספר, חוק החמץ, חוק השבות, מוסד הרבנות, הכשרות, תהליך הגיור, בתי כנסת אורתודוקסים, הכרה החוקית של המדינה ביהדותה. וזאת משני סיבות :

1. עצם קיומנו כעם ישראלי בארץ ישראל מושתת על הבעלות היחידה שיש לנו על האדמה הזאת, היא מכוח התורה, ומסורת ישראל (גם החוק הבנ"ל נשען עליהם). אין לנו זכות על הארץ הזאת בלי ההקשר ההיסטורי והדתי. אלמלא הקשר שלנו לארץ, קשר שמהותו התנ"ך אז איבדנו את הזכות המוסרית על הארץ, אז אנו באמת כובשים קולוניאליסטים בארץ ישראל.

2. ניתוק הזהות היהודית מהמרחב הציבורי, ההזנחה של התרבות שלנו תוביל בסופו של תהליך לטשטוש ואבדן הזהות היהודית ולהתבוללות. עדות לכך ניתן למצוא בקרב יהודי הגולה. כ 60% מיהודי ארה"ב וקנדה מתבוללים, ככל הנראה תוך 300 שנים לא יישארו יהודים בצפון אמריקה.

אלמלא לומדי התורה

אנחנו ממשיכים מסורת של 3,500 שנות היסטוריה, של יצירה תרבותית…רציפות לימוד התורה במשך כל ההיסטוריה של העם היהודי, בהתמדה בכל הגלויות – מעידה ללא ספק שהדת היהודית ומסורת ישראל הן אבן היסוד לקיומו של העם היהודי. אלמלא לומדי התורה (מבשרי הציונות), הקונגרס הציוני היה מקים מדינה יהודית באוגנדה / ארגנטינה, בזכות לומדי התורה העם היהודי הבין שהוא יכול לבנות ולהיבנות רק בארץ-ישראל.

אין ציונות בלי יהדות ובלי ארץ ציון

ומנגד יש מי שמנסה למחוק ו/או לרוקן מכל תוכן את התרבות היהודית, למען מדינה דמוקרטית לכל אזרחיה. עבורם היהדות היא לא יותר משירות בצה"ל וציון יום השואה. מעבר לכך הזהות היהודית והציונות הם סוג של דיכוי.

ב-23 בפברואר 2010 סמנכ"ל לשעבר בקרן (האמריקאית) לישראל חדשה אמרה היועץ הפוליטי של השגרירות האמריקאית: "היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה, משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר"
צר לי, על אלה המתהדרים בליברליזם, הומניזם ובסובלנות כלפי האחר, אך באותה הנשימה חסרי סבלנות לתרבות שלהם עצמם – למסורת ישראל ולמקורות העם היהודי.

הרצון של חלקים בחברה הישראלית להתנתק מהיהדות, גרם להם הלכה למעשה להתנתק מערכי הציונות. ניסח זאת היטב יעקב חזן : ''רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות, זנחנו את הדת ואתה השלכנו גם את התרבות היפה שלנו על כל עושרה ומרכיביה. החילוניות לא הצליחה לייצר מענה הולם בכל הקשור למורשת ותרבות ישראל. לילדים אין שורשים וגם אין להם כנפיים, כי מקורות ההזנה שלהם דלים."