ב 1975 למדתי בבית ספר ממלכתי חילוני גולן ברמת השרון, בתקופה של שר החינוך זבולון המר ז"ל. בכיתה א' קיימנו טקס קבלת חוּמָּשׁ, למדנו על ידי שינון פסוקים מהתנ"ך, תולדות עם ישראל, בפסח חיברו אותנו למסורת היהודית בכפר חב"ד, בחנוכה חגגנו את ניצחון המקבים, בשמחת תורה חגגנו בבית הכנסת, גדלנו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. עוד לא גדלנו לשנוא את הדתיים ואת מיישבי ארץ ישראל (כמובן שהייתה גזענות נגד המזרחיים, זו עדיין רמה"ש).

גם ילדי מתחנכים ברמת השרון. הציונות, אהבת הארץ והתרבות היהודית מודרים ממערכת החינוך, את הציונות ואהבת הארץ החליפו שלל רעיונות של מדעי הנפיחה והדשא, את חגי ישראל (הדתה) החליפו ההאלווין והכריסטמס. לדעתי, בלי לימודי ליבה (מהי ליבה אם לא הזהות שלך) אנחנו מגדלים פס ייצור לדור של בורים חסרי דעת בכל הקשור לציונות, יהדות ואהבת הארץ, צעירים שישרתו בצה"ל (אם ישרתו בכלל), חסרים בתוכן ציוני ובצדקת הדרך, וכפי שהיטיב לנסח זאת יגאל אלון : "עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל – ועתידו לוט בערפל."

הרצון של חלקים בחברה הישראלית להתנתק מהיהדות, גרם להם הלכה למעשה להתנתק מערכי הציונות. ניסח זאת היטב יעקב חזן : ''רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות, זנחנו את הדת ואתה השלכנו גם את התרבות היפה שלנו על כל עושרה ומרכיביה. החילוניות לא הצליחה לייצר מענה הולם בכל הקשור למורשת ותרבות ישראל. לילדים אין שורשים וגם אין להם כנפיים, כי מקורות ההזנה שלהם דלים."

המחיר של חוסר בלימודי ליבה הוא התרחקות מהציונות ומהמשותף - הדבק שמחבר ומלכד בין חלקי החברה והעם. שמונה עובדות (מצורפות מטה) שמודרות ממערכת החינוך בישראל.

1. קללת אדריאנוס
בשנת 135 לספירה, לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, הקיסר אדריאנוס ניסה לפתור את "בעיית היהודים" ביהודה על ידי הגליית היהודים מארץ ישראל, עקירה מן היסוד של כל זכר ושריד לתרבות היהודית ("גזרות השמד" כללו איסור על ברית מילה, לימוד וקריאת תורה, קיום בתי מדרש, אמירת קריאת שמע, שמירת שבת, הנחת תפילין ולבישת ציצית…) מחיקת שמה של ארץ ישראל (ממלכת יהודה), והסבת שמה לפלשתינה. כל אלה היו אמורים לשים קץ לתרבות-לאומיות היהודית ולמחוק את הקשר בין היהודים ליהודה ולארץ ישראל בכלל.

2. הסכם חודייביה (628)
הסכם חודייביה הוא הסכם "שלום" שנחתם בין הנביא מוחמד לשבט קורייש בשנת 628 , בשל נחיתות אסטרטגית, מוחמד חתם על הסכם "שלום" כתחבולה שנועדה לאפשר למוחמד לצבור כח עבור התקפה בזמן נוח יותר. ואכן שנתיים לאחר מכן מוחמד צובר כוח צבאי שמאפשר לו לכבוש את מכה ולהשמיד את שבט קורייש. הסכם חודייביה משמש אות ומופת לכל המוסלמים, כיצד מותר ורצוי להונות את הכופרים לצורך קידום מטרות אסטרטגיות.

3. מצבה הדמוגרפי של פלשתינה-ארץ ישראל
ב-1860 היו כ-290,000 מוסלמים בפלשתינה – ארץ ישראל, מאות אלפי מהגרי עבודה מוסלמים מארצות ערב היגרו לישראל בעקבות ההון וטכנולוגיה המערביים עקב חזרת היהודים לציון בסביבות 1860, גל נוסף של הגירה ערבית התרחש ב-1922 בתקופת השלטון הבריטי שהביא פיתוח והזדמנויות כלכליות בפלשתינה – ארץ ישראל.

4. המנדט עבור פלשתינה
המסמך הובא לדיון בוועידת סן רמו ב4 – באפריל 1920 ואושרו פה אחד ב24 – ביולי 1922 על ידי מועצת חבר–הלאומים. "הואיל ומעצמות הברית העיקריות הסכימו ביניהן, … , הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, … הואיל ונתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו;" 'המנדט על פלשתינה' הוא מסמך היסטורי של חבר–הלאומים, המבסס את זכותם המשפטית של יהודים להתיישב בפלשתינה-ארץ ישראל, בשטח המשתרע בין ערב הסעודית-עירק והים התיכון.
ב-16 בספטמבר 1922 שטחה של פלשתינה היהודית צומצם ב-77% שנגרעו משטח המנדט והפכו לעבר הירדן. המיעוט היהודי במזה"ת נותר עם 23% מהשטח שיועד עבור הבית הלאומי היהודי, המשתרע בין נהר הירדן והים התיכון. על פי החוק הבינ"ל רק לעם היהודי יש זכות לריבונות, ובכלל זה גם הסמכות החוקית להקים יישובים בכל ארץ ישראל המערבית, כולל ביהודה ובשומרון ובחבל עזה עד היום הזה.

5. ועידת סן פרנסיסקו – כ"ו ביוני 1945.
לוועידת סן פרנסיסקו נשלחה משלחת יהודית, משימתם הייתה להגן על הזכות היהודית להתיישב בפלשתינה – ארץ ישראל. תרומת המשלחת היהודית הייתה בניסוחו של סעיף 80 באמנת האו"ם. סעיף 80 בכתב ההקמה של האו"ם מכיר במפורש ב"מנדט על פלשתינה" של חבר–הלאומים. מנדט זה העניק ליהודים את הזכות הבלתי ניתנת להפקעה להתיישב בכל מקום בפלשתינה – ארץ ישראל (סעיף 80 של אמנת האו"ם קובע כי אין הוא רשאי, בידי מי ממוסדותיו, לקצץ בזכויות שניתנו לעם היהודי על ידי כתב המנדט).

6. ההפרות של השלטון הבריטי לכתב המנדט עבור פלשתינה ולחוק הבינ"ל
הספרים הלבנים סתרו את ההתחייבות של חבר הלאומים לעם היהודי – השלטון הבריטי מנע בזדון חזרת יהודים לפלשתינה-א"י ולמעשה החזיר את היהודים לזרועות הנאצים במחנות ההשמדה. מנגד, ובכוונת מכוון השלטון הבריטי הביא לפלשתינה-א"י מהגרי עבודה מוסלמים ממצרים ומחצי האי ערב.

7. מעורבות הגרמנים וערביי ארץ ישראל בהשמדת יהודים (1945-1939)
מבצע "אטלס" ב-1944 הקים המופתי אל-חוסייני יחידה גרמנית / ערבית שמטרתה הייתה הרעלת מקורות המים של תל אביב ולהביא לחיסולם של כ-250,000 תושבים יהודים.
מחנות השמדה בעמק דותן – המופתי היה מודע לפתרון הסופי ועל השמדת היהודים באירופה כבר בתחילת פעולות ההשמדה. המופתי ביקר עם הימלר במחנות ההשמדה בפולין. הוא תכנן את השמדתם של יהודי ארצות ערב ושל ארץ ישראל. דיבר בגלוי על גירושם של יהודי ארצות ערב, ופעל להקמת מחנות השמדה שיקלטו את כל יהודי מדינות ערב וארץ ישראל וליישם את הפתרון הסופי במזרח התיכון.

8. הכיבוש הירדני 1967-1948 על שטחי יהודה ושומרון וירושלים.
לאחר מלחמת השחרור 1948 ניסתה ירדן לספח את אזור יהודה ושומרון לשטחה אולם מדינות העולם לא הכירו בכך (חוץ מבריטניה ופקיסטן) והסיפוח הירדני לא קיבל תוקף חוקי. חומר למחשבה : מדוע במשרד החינוך מתעלמים מהעובדה שהפת"ח הוקם ב 1959 ואש"פ הוקם ב 1964 הרבה לפני עלילת ‘הכיבוש הציוני‘ של 1967.? מדוע ערביי יהודה ושומרון לא דרשו אז הגדרה עצמית ?. למה הטרור הערבי הופנה נגד היהודים בשטחי תל אביב, חיפה, עכו, רמת השרון, באר שבע … ולא ביהודה ושומרון ?.