דילוג לתוכן

מחשבות על תרגול, תנועתיות, קטלבלס, ציונות ואורח חיים בריא.

התגובה הציונית

בשנות ה-50, כנופיות חמושות וחיילים ערבים ממצרים וירדן חדרו את גבולות ישראל במטרה לרצוח יהודים. התגובה הציונית לכך הייתה פעולות התגמול – כל פעולת חבלה ערבית נענתה בענישה הולמת: חיסולים ממוקדים, פשיטות ומארבים על ידי יחידות ייעודיות, ובראשן יחידת 101 בפיקודו של אריאל שרון.

אחת הפעולות הנודעות ביותר היא פעולת קיביה (1953). בתגובה לרצח אישה ושני ילדיה ביהוד, פשטה יחידת 101 על הכפר ממנו יצאו המחבלים. בפעולה נהרגו עשרות מתושבי הכפר, והמסר לטרור הערבי היה חד וברור: דם יהודי אינו הפקר.

השואה – רצח העם היהודי

בין השנים 1939-1945, הנאצים ובני בריתם ביצעו רצח שיטתי של שישה מיליון יהודים באמצעות מחנות השמדה, גטאות, עבודות כפייה והוצאות להורג. השואה הייתה ניסיון מתוכנן להשמיד את העם היהודי באירופה. התגובה הציונית התבטאה בפעולות תגמול וציד פושעי מלחמה נאצים. יחידים וקבוצות נקמו בנאצים, מדינת ישראל הרשמית העדיפה להביא פושעים נאצים ועוזריהם לדין. המשפטים הפומביים, ובראשם משפט אייכמן (1961), נועדו לחשוף את זוועות השואה לעולם ולהבטיח צדק היסטורי.

י"א חללי מינכן – נקמה בטרור הערבי

טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972, על ידי ארגון הטרור הערבי ספטמבר השחור. התגובה הציונית הייתה תקיפה אווירית על בסיסי המחבלים בסוריה ובלבנון, בתקיפות אלו נהרגו כ-200 מחבלים. פשיטת צה"ל על א-נבטיה בדרום לבנון, במבצע נהרגו כ-40 לוחמי פת"ח, נהרסו 150 בתים ופוצצו שני גשרים על הליטני. בנוסף חוסלו כל חברי ארגון "ספטמבר השחור" שהיו מעורבים ברצח הספורטאים.

התיישבות יהודית – התגובה הציונית

כל ניסיון לפגוע ביהודים הוביל לתגובת נגד ציונית בדמות התיישבות יהודית. היישובים הבאים הוקמו לזכר נרצחים, כעדות לכך שהטרור הערבי לא יוכל לעקור את העם היהודי מארצו:

  • קריית שמונה – לזכר שמונת מגיני תל חי, ובהם יוסף טרומפלדור (1920).
  • גבעת ברנר – לזכר הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח במאורעות תרפ"א (1921).
  • מעוז חיים – לזכר חיים שטורמן וחבריו, שנרצחו בשנת 1938.
  • מעלה החמישה – לזכר חמישה מחברי הקבוצה שנרצחו במאורעות תרצ"ט (1938).
  • ניר יצחק – לזכר המשורר יצחק קצנלסון, שנרצח בשואה.
  • יד חנה – לזכר הצנחנית חנה סנש, שנפלה בשבי ונרצחה במלחמת העולם השנייה.
  • יד נתן – לזכר נתן אוטו קומוי, שנרצח בשואה.
  • יד שלמה – לזכר שלמה קפלן, שנרצח בשואה.
  • משמר השבעה – לזכר שבעת הנוטרים שנפלו במלחמת העצמאות (1948).
  • מצפה דני – לזכר דני פריי, שנרצח בידי מחבל ערבי (1995).
  • רמת גלעד – לזכר גלעד זר, שנרצח בידי מחבל ערבי (2001).
  • מעלה רחבעם – לזכר השר רחבעם זאבי, שנרצח בידי מחבלים (2001).
  • רמת השלושה – לזכר שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו ע"י חמאס (2014).

קיר הברזל – מול הרוצחים, אנחנו בונים.

ההתיישבות היהודית הייתה התגובה הציונית של מדינת ישראל למעשי הרצח וההשמדה של האויב הערבי, היא ההיצמדות לאדמה – המשך והרחבת הקיום היהודי בארץ ישראל. "כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאתנו, הם לא ימכרו את תקוותם זו לא בעד אי-אלו מלים מתוקות … כאשר בקיר הברזל לא נראה עוד אף לא סדק אחד" . – זאב ז'בוטינסקי

במהופך לתגובה הציונית, מדיניות ההֲכָלָה, תמיד הגבירה ותמרצה את הטרור הערבי.

  • 1993 – הבאת רבי-מרצחים מטוניס ללב הארץ הביאה את גל הפיגועים והאוטובוסים המתפוצצים, וגבתה חייהם של למעלה מ-1,600 יהודים.
  • 2005 – נסיגת ישראל מרצועת עזה העבירה את השטח לידי חמאס, מה שהוביל לירי אלפי רקטות על שדרות, אשקלון, אשדוד, ועוטף תל-אביב.
  • 2022 – מסירת שטחים ללבנון חיזקה את חיזבאללה, שהשתמש בהם כקרש קפיצה לתקיפות ב-2023.

'הכיבוש של 67' או 'אל-אקצא בסכנה', מבעיר את המזרח התיכון.

ב 7 ביוני 1967 ישראל שיחררה מהכיבוש הירדני את ירושלים, יהודה והשומרון. ארגון הפת"ח הוקם ב 1959 ואש"פ הוקם ב 1964. הערבים לא דורשים את ירושלים ויו"ש, הם דורשים לסלק את כל היהודים מהמזה"ת. הערבים רצחו יהודים  ב- 630 – הטבח ביהודי ח'ייבר, 1834 – הטבח בצפת, 1886 – הטבח בפתח תקווה, 1908 – הטבח ביפו, 1920 – פרעות תר"פ (תל חי), 1921 – הטבח בתרפ"א, 1929 – הטבח בתרפ"ט, 1933 – הטבח עם עליית היקים,  1938 – הטבח בטבריה, 1936-1939 – פרעות המרד הערבי, 1944 – מבצע אטלס, 1947 – הצעת החלוקה, 1948 – מלחמת השחרור, 1956 – מלחמת סיני.

כל אלה התרחשו הרבה לפני "הכיבוש של 67" או "אל-אקצא בסכנה", שהם תירוצים מתחלפים להצדקת רציחת יהודים.

שתפו